צילום המסמכים שהונחו ביום שלישי, על שולחנו של שר הביטחון הטרי אביגדור ליברמן, ובהם דוח על מצב הנפגעים בטרור בשנה האחרונה, היה רק קצה קצהו של קרחון הנושאים והעידכונים בהם עסק השר ליברמן בשתי היממות מאז נכנס לתפקידו.

עבודות המטה המואצת שעשו בלשכות השונות בצה"ל ובמשרד הביטחון, הוכיחו יותר מכל את המשפט "דברים שרואים מכאן, לא רואים מכאן".

הבוקר, הוא יפגוש לראשונה מסמכים וקצינים שיציגו בפניו בקשות לאישור לפעילות של היחידות המיוחדות של צה"ל (דבר שנעשה בשגרה בימים הללו של המב"מ- המלחמה בין המלחמות).

התובנה, אותה למד השר ביממות שחלפו מאז סקר את משמר הכבוד על השטיח האדום בקריה, היא ברורה. אנחנו בתקופה שקטה ויציבה יחסית לכל מה שעוטף אותנו מסביב.

הפיקוד הצפוני משקף מציאות בה החיזבללה אינו מעוניין כלל במלחמה בעת הזו ולא בתקופה הקרובה. הלחימה העקובה מדם מבחינתו בסוריה שגבתה כבר למעלה מ-1300 הרוגים ואלפי פצועים מקשה עליו.

גם הנושא התקציבי אינו כבעבר. נוסיף לכך את העובדה שהוא מושקע עד צוואר מבחינה מדינית במדינת לבנון (שמחד כבר שנה אין לה נשיא ומאידך נמצאת בתנופת בנייה) וליברמן כשר הביטחון מקבל תמונה שאמנם צה"ל ומערכת הביטחון ערוכים, דרוכים ומוכנים לכל תרחיש, אך בסך הכל אין רואים מלחמה באופק.

זו היתה גם התבטאותו בפני פורום המטה הכללי שצריך לדחות מלחמות ככל שניתן. הוא בוודאי לא שש אליי קרב.

בעזה, שבים ומדגישים כולם. החאמס לא רק שמורתע אחרי צוק איתן, אלא מצב, גם הפנימי וגם החיצוני במאבק שבין הזרוע הצבאית למדינית ובפועל במאבק בין ערב הסעודית לאיראן מותירים אותו מוחלש. נשק כמעט ולא מועבר, המקורות התקציביים מדולדלים והמאבק עם דאע"ש בסיני ובתוך הרצועה מאלצים אותו לפעול בכמה מישורים. גם כאן הסבירות למלחמה יזומה או לפעולה בעזה רחוקה.

ונשאר בדרום. הקשר עם מצרים מצויין. לא בכדי, דקות אחדות אחרי שנכנס לתפקידו שיבח שר הביטחון הנכנס את יוזמתו של נשיא מצרים סיסי בנושא ועידת שלום והצורך בדיונים בין הצדדים.

הגבול לאורך הנגב וסיני שקט והמצרים עושים הרבה כדי להילחם הן כנגד מנהרות ההברחה והן דאעש בסיני. ישראל ומצרים חולקות מידע רב ביניהם בתחום המודיעני.

בגבול המזרחי של הנגב, מוצא שר הביטחון את גבולותיה של ישראל עם ירדן. בפיקוד המרכז עוסקים בנושא רבות ב"תיחזוק" הגבול עם ירדן והוא למעשה כמעט משימה שמדינות רבות הקשורות לקואליציה כנגד דאעש תורמות לה. השקט נשמר כאן.

ובחזרה לשטח שלנו. יהודה ושומרון. תמונת המספרים שהונחה על שולחנו של השר כפי שפתחנו, אינה משקפת את המציאות. נכון שישנה ירידה משמעותית בהיקפי הטרור. הפגישה עם ראש השב"כ החדש נדב ארגמן בוודאי תניב מידע קונקרטי יותר. אבל בשב"כ אומרים כל העת. צריך לשוחח עם הפלסטינאים בלשונם ולא בלשוננו.

ביום ראשון הקרוב, השר הנכנס יצטרך לקבל שורה של החלטות שיספקו את העם הפלסטינאי. זה שלא מעוניין כמעט יותר להגיע להר הבית אחרי שורה של מחסומים. הם רוצים לבלות על שפת הים. הם רוצים פרנסה וביחד עם המנהל האזרחי שיגיש בימים הקרובים את כל המלצותיו רחוקות ככל שתהיינה, יצטרכו להתקבל החלטות שתשארנה את השטח רגוע.

החמאס, צופה מעבר לגדר ורק השבוע נחשפה חוליה שכבר שנים לא ראינו פה  – בבית לחם, שתכננה פיגועי התאבדות, מכוניות תופת ועוד. השקט כלפי חוץ ולפי הנתונים, אמנם כרגע רגוע, אך צריכה להיעשות הרבה עבודה ובמהירות. חודש הראמאדן וחגי ירושלים ושבועות עומדים לפתחנו.

בסך הכל, תמונת המצב כאמור רגועה ושלוה, אבל כל זאת ובלי שאף אחד ירצה, יכול במהירות לצאת מכלל שליטה בגלל הבנה לא נכונה בשטח, נפגעים מקאסם או ירי ולכל אלו יצטרך השר ליברמן בלי מאה ימי חסד להתכונן, לתכנן ולקבל החלטות.